פס"ד בתובענה רכושית של צדדים שנישאו בנישואין אזרחיים

1.         הצדדים שבפני הם בני זוג אשר הקשר הרומנטי ביניהם החל עוד בשנת 92. בשנת 93 החלו לגור יחד, ובשנת 94 נישאו נישואין אזרחיים באנגליה. (התובע הינו נוצרי-קתולי. הנתבעת יהודייה).

2.         כ-4 שנים לפני הגשת תביעה זו ע"י התובע, נפרדו הדרכים. דעותיהם של הצדדים בשאלת "האפוטרופסות" על החלטה זו חלוקות. התובע טוען כי נאמר לו "אני מבקשת כי תעזוב את הבית", וכך עשה; הנתבעת לעומת זאת טוענת כי: "היא התחננה בפניו שיישאר ושילכו לטיפול זוגי... אולם הוא זה שהחליט לעזוב...".

3.         היות שאין לעניין זה כל נפקות למחלוקת שבפני, אני משאיר שאלה זו בלתי פתורה. אף הצדדים לא יחסו לעניין זה חשיבות ולא טרחו להוכיח מי מהם רואה את אותם אירועים נכון ומדויק יותר.

4.         מכל מקום, בעבור כ-4 שנים הגיש התובע את תביעתו זו, ובה הוא תובע:

4.1        הצהרת בית המשפט כי  מחצית מכל רכושה של הנתבעת, בהווה ובעבר (אף אם כבר אינו קיים) - שייכת לו.

4.2        בכלל האמור לעיל דורש התובע אף את מחצית הזכויות בדירה בה גרו בני הזוג (עם בנותיה של הנתבעת) עד למועד בו עזב. (חשוב לציין כי כל הזכויות שבדירה רשומות בספרי רשם המקרקעין בבעלות המלאה של הנתבעת).

            ואף את מחצית המיטלטלין שבדירה .

5.         הנתבעת טוענת כי:

5.1        הדירה נקנתה עבורה כמתנה ע"י אביה.

5.2        מתחילת היותם בני זוג נהגו הפרדה רכושית מלאה ומוחלטת.

5.3        לא זו בלבד. לאורך כל השנים היו הכנסותיו של התובע זעומות, ותרומתו לקופת המשפחה הייתה שולית.

5.4        שילוב האמור ב-5.2 עם 5.3 מביא בהכרח (כך טענתה) לשלילת זכויותיו של התובע אף באותם נכסים שאכן נצברו בתקופת הנישואין (זכויות פנסיוניות, קופות גמל וכו'...) גם במיטלטלין אין לבן הזוג כל זכות לקבל בהם חלק, שכן לא תרם כהוא זה לצבירתם של אלה גם אלה.

דיון והכרעה

הדירה

6.         הוכח באופן ברור כי מי שקנה את הדירה הוא אביה של הנתבעת. הניסיונות לטעון כי התובע תרם משלו לשם רכישת הדירה לא הוכחו כלל, ואף אינם עולים בקנה אחד עם   טענתו באשר להכנסתו המועטה.

            הניסיון להטיל דופי בכנותו של האב לא היה ראוי ואף לא צלח. עדותו היתה אמינה, דבריו היו בנויים לתלפיות ולא היה בהם דופי. הניסיונות לשים בפיו מילים שלא אמר לא היו במקומם ולא מצאתי כל פגם בגירסתו לפיה מי שקנה את הדירה היה הוא, והיא ניתנה לבת (הנתבעת) במתנה.

7.         גירסתו זו נתמכה אף בגירסת הבן (אחיה של הנתבעת).

8.         משאלה הן העובדות, דהיינו - דירה זו נרכשה ע"י האב כמתנה עבור ביתו (הנתבעת), אין התובע זכאי להתחלק בה עם הנתבעת שכן מתנות שניתנו לבני זוג נשואים, במהלך הנישואין, אינן חלק מהנכסים המתחלקים בין בני הזוג.

יתר הזכויות/מיטלטלין שנצברו